מייסד המרכז החרדי להכשרה מקצועית ואיש חזון ומעשה

אברהם מתתיהו פוס ז"ל נולד בשנת תרצ"ה באנטוורפן שבבלגיה לאביו יואל, מורה לעברית בבית הספר 'תחכמוני' וכתב בעיתונות היידישאית, ולאמו – בת למשפחת ויינר המיוחסת. עם פלישת הנאצים לבלגיה הם הצליחו להימלט בסייעתא דשמיא, ומצאו חוף מבטחים בניו יורק.

לאחר הכשרה במשפטים וקבלת תארים עבד ד"ר פוס כעורך דין בניו יורק במשך 50 שנה, כשבהמשך מונה לנציב מיסוי מקרקעין של מנהטן, משרה שכיהן בה ארבע שנים. לאחר שעלה ארצה, ניהל משרד עורכי דין מספר שנים בירושלים ובניו יורק.

לאורך השנים עסק בתחום האהוב עליו, משפט עברי, כתב מאמרים בנושא והרצה בכנסים הבינלאומיים של האגודה למשפט עברי. היה חבר הוועד המנהל של עמותת 'מורשת המשפט בישראל', ומאמריו כונסו בספר 'משפט לאברהם' שהוציאו לאור בני משפחתו לכבוד יום הולדתו השבעים.

ד"ר פוס היה אוהב ספר, וחדרי ביתו ומשרדו היו מלאים באלפי ספרים ששמח לרכוש וללמוד. בכל בוקר קם ב-4:00 כדי ללמוד את הדף היומי לפני שחרית, וכמעט גמר מחזור שלישי שלו בש"ס. היה הפטרון של כולל 'תנובת יהודה' במשך 20 שנה, והתגאה בספרים שהוציאו לאור – 'זכר יואל' על עירובין ועל מקוואות – ועל הצלחות האברכים שקיבלו משרות חשובות בהוראה וברבנות.

את הקמת המרכז החרדי להכשרה מקצועית תיאר באחד מטקסי חלוקת התעודות בשנים הראשונות:

"בשנת תשנ"ה, לאחר מחשבה רבה, החלטתי להקים בית ספר ערב ללימודי מקצוע לגברים חרדים הרוצים או מוכרחים לעבוד. העמדתי קרן למטרה הזאת וקבעתי שני תנאים: שהלימודים יתקיימו בערב כדי לאפשר לכל תלמיד להמשיך ללמוד בכולל עד שיסיים את הלימודים ולהחליט האם לפרוש לעבודה, ושהקמת בית הספר תקבל הסכמה מראש של הגרא"מ שך זצוק"ל. הגרא"מ שך הפנה אותנו לגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שקבע שנקים ועדה רוחנית של רבנים שיכוונו את דרכו של המוסד".

במשך 13 שנה דאג ד"ר פוס לכל צרכי המרכז החרדי להכשרה מקצועית, הוזיל הון רב מכספו להחזקתו ואף נסע סביב העולם במטרה להתרים אנשים למטרה החשובה. המיזם פורץ הדרך עמד תמיד בראש מעייניו, ומיום הקמתו הקדים אותו לעסקיו האישיים. שמח בכל הצלחותיו, ובמיוחד בהצלחת אלפי בוגריו כשיצאו לשוק העבודה.

"את שכרי על כל עמלי למען המרכז החרדי אני מקבל כשאני רואה את הבוגרים מסודרים במקומות עבודה ומתפרנסים בכבוד", אמר תמיד, והדגיש שכל שומר תורה ומצוות שיוצא לשוק העבודה מייצג את כלל הציבור החרדי ומקדש שם שמים בהתנהגותו.

יעמדו פעולותיו הכבירות לזכרו ולזכותו.